מאת: עו"ד עמית לויתן

ההצעה הראשונה שהוגשה לחקיקת חוק איסור לשון הרע התפרסמה בה"ח 504 – 26.2.62. בדברי ההסבר צויין בקצרה המקור התנ"כי וההלכתי של הנושא וכך נאמר –
 
"סוגית לשון הרע, פרטי דיניה ואיסוריה – שרשים קדומים לה במסורת המשפט העברי. בספר ויקרא (י"ט, ט"ז) נאמרה האזהרה: "לא תלך רכיל בעמך", וחכמי המשפט העברי לתקופותיו השונות ראו בלשון הרע "עוון גדול וגורם להרוג נפשות רבות מישראל" (רמב"ם, הלכות דעות, פרק ז', הלכה א')."
 
לעניין הפסוק האמור מספר ויקרא אמר רש"י  כי  בדומה לרוכל ההולך מבית לבית כדי להציע את מרכולתו, כך נעה הרכילות המרושעת מאדם לאדם ומקבלת תנופה ותפוצה.
המשפט שעולה תמיד בהקשר לשון הרע והשלכותיו הוא זה הקובע כי מוות וחיים ביד הלשון (משלי י"ח, כ"א).  לכך אנו עדים במהלך השנים ובעיקר בימינו אנו, לאור התופעה המכונה "שיימינג" והמוכיחה כי בכוחה של הלשון להמית ופגיעתה, לעיתים, קשה מפגיעת החרב, שכן הלשון מסוגלת להרוג גם את מי שמצוי הרחק ממנה (ערכין ט"ו, ע"ב).
גם התלמוד התייחס לנושא ובין היתר נאמר בו  כי קשה לשון הרע משלוש העבירות החמורות שהן – עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות (יומא ט"ו).
ודוגמא מן הגמרא, אשר בה נשאל: מדוע נחרב בית המקדש? והיא עונה: משום שאנשים דיברו זה על זה לשון הרע. לכן, אומר בעל 'החפץ חיים' (ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל  שליקט אל ספר אחד את כל הלכות לשון הרע)  כי  לשון הרע הינה עבירה חמורה עד כדי כך שקשורות בה  31 מצוות - 17 מצוות לא תעשה ו-14 מצוות עשה, ואותן עובר כל המדבר לשון הרע על חברו. 
עוד נאמר כי כאשר אנו נמנעים מלדבר לשון הרע, למעשה, אנו נוקטים בדרך היעילה ביותר כדי לתקן את הנזק של חורבן בית המקדש ומקרבים אלינו את הגאולה! הכיצד? אם הדיבור השלילי הוא זה שגרם לחורבנו של בית המקדש, הרי שהימנעות ממנו תשפיע בצורה חיובית על העולם כולו.
 
הצעת החוק הראשונה זכתה להרבה ביקורות, בעיקר מפני שכללה הכבדות קשות על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ולכן לא הגיעה לכלל מימוש כחוק אלא תוקנה והוגשה כהצעה נוספת, אשר התפרסמה בה"ח 564 מיום 7.5.63. בנוסח השני נוספו דרכי סעד לנפגעים על ידי לשון הרע ועילות הגנה לנתבעים ולנאשמים בשל לשון הרע. גם הצעה זאת לא ענתה על כל דברי הביקורת וזכתה, כקודמתה, לביקורת חריפה שהושמעה במהלך הדיונים בועדת חוקה חוק ומשפט.
 
החוק התקבל בכנסת בתאריך 21.7.65  ופורסם בס"ח  מיום 30.7.65, בעמ' 240, אך הסערה סביבו לא שככה.
מה היתה מטרת החוק?
המטרה האחת הייתה לתאם ולאחד את הדין האזרחי עם הדין הפלילי בענייני לשון הרע, שהסתמכו על המשפט המקובל האנגלי. האחריות האזרחית להוצאת שם רע נדונה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 ובה נקבעו גם התרופות המשפטיות שעשוי לזכות בהן מי שנפגע על ידי לשון הרע (סעיפים 16-22). האחריות הפלילית בשל לשון הרע והעונש הצפוי למוציא דיבה נקבעו בפרק כ' של פקודת החוק הפלילי,  1936 (סעיפים 201-203, 205-209). בין שתי הפקודות היו קיימים הבדלים בפרטים שונים. בפקודת החוק הפלילי גם נשמרה במידת מה האבחנה האנגלית המסורתית בין דיבה בעל-פה (slander) לבין הוצאת שם רע בכתב (libel). המחבר אורי שנהר בספרו "דיני לשון הרע", בהוצאת נבו הוצאה לאור, מוסיף כי גם המשפט הקונטיננטלי והמשפט העברי שימשו מקור השראה למחוקקי חוק איסור לשון הרע ובעיקר שמו של החוק,  המשתמש במונח העברי המקורי "לשון הרע". פרופ' מ' אלון, בספרו "המשפט העברי – תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו" מבהיר לעניין זה כי ההסתמכות על המוסד ההלכתי של איסור לשון הרע נעשתה "לא מבחינת פרטיו אלא מבחינת הגישה הכללית שבו" (בעמ' 1380). 
מטרה נוספת של החוק היתה להכניס בדיני לשון הרע את אותם שינויים שנראו נחוצים כדי להפוך את ההגנה מפני מוציאי דיבה ולעז ליעילה וממשית יותר.
יונה יהב בספרו "לשון הרע" (הוצאת "תמר" חברה להפצה בע"מ) מוסיף מעט מהפיקנטריה שאפפה את חקיקת חוק איסור לשון הרע. לדבריו, "הורתו של החוק על רקע שני משפטי דיבה אשר פילגו את העם וטילטלו בו טלטלה חזקה: משפט קסטנר (ממשלת ישראל נ' מלכיאל גרינוולד) ומשפט שורת המתנדבים (עמוס בן גוריון נ' העצני ואח')". הצעת החוק הראשונה הונחה על שולחן הכנסת זמן לא רב לאחר סיומם של שני משפטים אלה.
גם לאחר קבלת החוק, עדיין לא שקטה הארץ  ובכינוס מיוחד של הכנסת הוגשו לו תיקונים. לעניין זה מונתה ועדת בחינה מיוחדת בראשות השופט א' ויתקון והיא הגישה המלצותיה ב-10.12.65. הצעת התיקון לחוק התגבשה ונוסחה בה"ח 693  מיום 6.6.66 ורוב התיקונים שכללה אימצו את המלצות ועדת ויתקון כלשונן. מאז היו לחוק שמונה תיקונים נוספים, שהאחרון בהם התקבל בס"ח תש"ע מיום 11.11.09.
תביעה בעילת "לשון הרע" יכול שתהא מוגשת לבית משפט השלום או המחוזי (בהתאם לסכום הנתבע), לבית הדין לעבודה (ככל שמתקיימים יחסי עובד מעסיק בין הניצים), לבית משפט לענייני משפחה (ככל שהניצים הינם בני משפחה).
 
נשמח לעזור ולייעץ בכל הקשור בתביעות מכוח חוק איסור לשון הרע – אנחנו כאן בשבילך!
התפתחות עילת "לשון הרע" במשפט העברי והישראלי
 
לויתן, בשן ושות' - משרד עו"ד
Facebook
פקס: 09-7668374
טל: 09-7668377