דף הבית >> תחומי התמחות >> דיני עבודה >> אישורי מחלה רטרואקטיביים, האם עומדים בדרישות החוק?

אישורי מחלה רטרואקטיביים, האם עומדים בדרישות החוק?

מאת: עו"ד עמית לויתן

תעודת מחלה מעידה כי מקבלה (בדרך כלל עובד אך לא רק הוא) לא היה  מסוגל להגיע למקום שנדרש להגיע אליו בתקופות שפורטו בה.
י' הגיע למשרדי ובין היתר, התלונן כי הרופא אינו מבין שלא יכול היה להגיע אליו בזמן שקדח מחום וסירב לתת לו תעודת מחלה, לאחר שכבר הבריא לגבי הימים שקדמו לבואו.
הבהרתי לו כי ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), שהיא ארגון העובדים היציג של רופאי ישראל פירסמה נייר עמדה בעניין ובו ציינה כי לתעודות מחלה יש לעתים משמעות כלכלית ומשפטית רבה ולכן יש להימנע ממתן תעודה באופן רטרואקטיבי, למעט בנסיבות מיוחדות, ובאם השתכנע הרופא כי יש מקום לאישור כזה.
נסיבות מיוחדות ומוצדקות צויינו כ-
  1. החולה אושפז והגיע לרופא עם  שחרורו;
  2. החולה נבדק ביום מסויים והוזמן לבדיקה חוזרת אחרי מנוחה וטיפול.
במכתב אחר, שהופנה למנהלים רפואיים בקופות החולים ולמנהלי בתי חולים, בעניין אישורי מחלה, הובהר כי תעודת מחלה היא מסמך רשמי החייב להיות מדויק ולשקף סיבה רפואית אמיתית להיעדרות. הרופא חייב בשיקול דעת רפואי ואתי ומתן האישור חייב להופיע בתיק הרפואי של החולה. גם כאן היה סייג ועל פיו רק במקרים חריגים, רשאי הרופא, לפי שיקול דעתו, לתת תעודת מחלה גם לחולה שלא הגיע למרפאה, אך יש לציין את הסיבה לכך בתיק וכן יש להימנע ממתן תעודות מחלה רטרואקטיביות, במידת האפשר, אך בהחלט מותר לתת תעודה כזו אם היה ביקור מתועד בתיק החולה באותו זמן, או שהשתכנע הרופא שהיתה לכך סיבה סבירה. כמו כן, הובהר שניתן לתת תעודת מחלה עתידית, בהנחה שיש לכך סיבה והגיון רפואיים, אך הארכתה מחייבת בדיקת רופא.

יודגש כי החוק עצמו מציין רק כי תעודת מחלה צריכה לשאת את מועד רישום התעודה, ואין הוא מתייחס למתן תעודה באופן רטרואקטיבי. יש גם לזכור כי בהתאם לחוק אם  מתעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן התעודה, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית אצל רופא מטעמו והוא גם יכול לפעול להזמת התעודה.

בית המשפט התייחס לנושא במקרה של  מוסטפא וליד נ' מנורה – חברה לביטוח בע"מ והביע מורת רוחו מהקלות הרבה שבה מוציאים רופאי משפחה אישורי מחלה לכל דורש באופן רטרואקטיבי והוסיף כי האישורים עצמם הם לאקוניים ונעדרים רישום על ממצאים אובייקטיביים שאובחנו. במקרה האמור ראה בית המשפט לנכון לציין כי שני רופאי המשפחה שנתנו את האישורים שנדונו לא זומנו לעדות ולאור הנסיבות נקבע כי בית המשפט אינו מייחס כל משקל לאישור המחלה.

ואילו במקרה אחר, קצב נ' רובינשטיין התייחס בית הדין לעבודה לנושא אמינותם של אישורי מחלה וקבע כי  הנטל להראות שנפל פגם בתעודת המחלה חל על המעסיק. העובדה שאישור מחלה ניתן באופן רטרואקטיבי אינה מספיקה כדי להוכיח כי אישורי המחלה פיקטיביים, גם אם הדבר מעורר תמיהה. 

במקרה של פאני בוזגלו נ' כהן מחסני השוק בע"מ הוצא לעובדת אישור מחלה רטרואקטיבי ובית הדין האמין, בנסיבות, להסברי התובעת לפיהם נפגעה בקרסוליה ולא יכלה להגיע לסניף קופת חולים וזאת לאחר שהוציא תחת ידו צו לקופת החולים כשמהמידע שנתקבל התברר כי התובעת אכן נשלחה לצילום. ואילו במקרה אחר בו הוצא אישור מחלה רטרואקטיבי כחודש לאחר מועד המחלה שצויין לא השתכנע בית המשפט וקבע כי לא סביר שעובד המצוי בתקופת מחלה של 10 ימים – היא התקופה לה טענה התובעת– לא יפנה לקבל טיפול רפואי. "גם אם יטען הטוען כי השאלה אם עובד פונה לקבל טיפול רפואי או לא, היא שאלה רפואית שביה"ד לא מכריע בה – ניתן לקבוע כי אין הדבר סביר, שעובד המועסק ע"י מעביד לא יפנה במהלך תקופת מחלה ארוכה שכזו ע"מ לקבל אישור מחלה בזמן אמת. התוצאה הינה, כי איננו מייחסים משקל לאישור המחלה הרטרואקטיבי שהציגה התובעת."  
כאמור, אישורי מחלה מוצגים לעיתים לא בשל יחסי עובד-מעסיק אלא בנסיבות אחרות. במקרה של קצב נ' רובינשטיין, האישור הרפואי הרטרואקטיבי הוגש כתמיכה לאי התייצבות לדיון בבית המשפט. בית המשפט פסק–
"צודקת המשיבה כי העובדה שהאישור הרפואי הושג בדיעבד היא מתמיהה, וד"ל. גם העובדה שהמשיב לא הודיע טרם עת על מחלתו, והצדדים הטריחו עצמם לשווא, מצדיקה הטלת הוצאות משמעותיות על התובע המבקש, גם אם היה חולה... לאחר שעיינתי בבקשה ובהנמקותיה, בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בהקדם ובצירוף אישורים רפואיים, ולנוכח מגמת העדפת בירור הדברים לגופם, כשמאידך מדובר בתובע המבקש ביטול פסק דין הנסמך על אישור רפואי רטרואקטיבי - נראה לי כי האיזון הראוי מחייב להותיר את פסק הדין על כנו, למעט שינוי פסק-הדין מדחיית התביעה למחיקתה בלבד, על כל המשתמע מכך."

ואילו בעניין מיצמכר נ' המוסד לביטוח השאלה היתה אם ניתן לרפא אי-התייצבות בשירות התעסוקה על ידי המצאת תעודת מחלה רטרואקטיבית. בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לאחר שבחן אם מדובר בסיבה סבירה, כאשר סיבה כזאת כמוגדר בסעיף 21 לתקנון השירות עפ"י חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, הינה "סיבה שלדעת מנהל לשכת שירות התעסוקה מצדיקה - לפי הנהוג ביחסי עבודה תקינים - העדרות מהעבודה".נהובהר כי הנטל להוכיח עילה אמיתית מוטל על התובעת.

מהאמור עולה כי תיתכנה נסיבות להנפקת תעודת מחלה רטרואקטיבית ולכן הוסבר לפונה  י' כי עליו לחזור לרופא  ולשכנעו שבמקרה שלו התקיימו נסיבות מיוחדות.
זכרו - אצלנו תמצאו אנשי מקצוע מיומנים, ידע מקצועי ומקיף, ניסיון עשיר ויחס אישי 
 
לויתן, בשן ושות' - משרד עו"ד
Facebook
פקס: 09-7668374
טל: 09-7668377